לקרוא את המרחב לפני שהכדור מגיע

רוב ניתוחי המשחק מתמקדים במה שקורה עם הכדור: המסירה שהושלמה, הבעיטה שנבעטה, הדריבל שניצח מגן. הרגעים האלה גלויים לעין וקל למדוד אותם. הם גם רק חלק מהתמונה.

ההחלטות שיוצרות או מונעות את הרגעים האלה קורות מוקדם יותר — באופן שבו שחקן קורא מרחב, מתזמן ריצה, או ממקם את עצמו ביחס לחברי קבוצה ויריבים לפני שהכדור מגיע. קשה יותר לכמת את זה, וזו בדיוק הסיבה שזה לעיתים קרובות מוערך בחסר בגיוס ובפיתוח.

בפועל, המשמעות היא לצפות בשחקן גם כשאין לו כדור, לא פחות מאשר כשיש: איך הוא תופס מרחב בין הקווים, איך הוא מכוון את גופו לפני קבלת הכדור, ועד כמה באופן עקבי הוא מקבל את ההחלטה הנכונה ולא את הראוותנית.

שום דבר מכל זה לא מחליף נתונים או ניתוח מבוסס תוצאה — הוא משלים אותם. ההערכות החזקות ביותר משלבות את מה שהמספרים מראים עם מה שעין מיומנת רואה ברגעים שהמספרים לא לוכדים.